חיסכון באנרגיה במדחס אוויר

למה הבטחות החיסכון מאינוורטר נשמעות גדולות מהמציאות

• משווים למדחס הגרוע ביותר. החישוב נעשה מול מדחס עם בקרה לא יעילה או בלי קולט מתאים, ולא מול מדחס רגיל תקין עם קולט בגודל נכון.
• מחשבים בעומס נמוך. ההפרש הגדול ביותר מתקבל כשהמדחס רוב הזמן בסרק. במפעלים רבים המדחס עובד בעומס גבוה – ושם ההפרש קטן.
• בעומס מלא וקבוע אינוורטר לא חוסך. הוא אפילו צורך מעט יותר, בגלל הפסדי הממיר.
• לא מזכירים את הממיר. ממיר התדר הוא רכיב אלקטרוני יקר, ותקלה בו עלולה לעלות יותר מהחיסכון בחשמל של כמה שנים. הוא גם רגיש לחום, לאבק ולחשמל לא יציב.
• החיסכון הזול ביותר לא דורש מדחס חדש. תיקון דליפות והורדת לחץ העבודה חוסכים אוויר בכל מדחס; כמה מזה יחזור בחשבון החשמל תלוי בבקרת המדחס – יועץ טכני שלנו יבדוק זאת איתכם.

לכן המחשבון מראה את שני הצדדים – גם כשהתשובה היא שמדחס רגיל מתאים לכם יותר.

איך המחשבון מחשב

1. העומס: מהשדה "כמה מהזמן המדחס בעומס", או בדיוק מהמונים שבבקר (שעות עומס ÷ שעות ריצה, בלי עיגול). מונים לא תקינים – למשל יותר שעות עומס משעות ריצה – מקבלים הודעת שגיאה ואין תוצאה. מתחת ל-10% עומס המודל לא מתאים (מדחסים רבים עוצרים אחרי זמן סרק), ולכן לא מוצג חישוב כספי – יועץ טכני שלנו יעבור על הנתונים איתכם.
2. צריכת חשמל בעומס מלא: הספק המנוע מהשלט × 1.08-1.16 (נצילות המנוע, מאוורר ובקר) × שעות הריצה. הספק חבילה מהיצרן או הספק שנמדד – כפי שהוא, בלי מקדם.
3. מדחס רגיל (עומס וסרק): בסרק – בדרך כלל 15-35% מההספק (משרד האנרגיה האמריקאי); המחשבון מניח 25-35% כשאין נתון שלכם. באומדן מהשדה מוסיפים את ההפסד של ריקון המפריד ותנודות הלחץ – לפי עקומת "עומס וסרק עם קולט" של משרד האנרגיה האמריקאי. עם מונים מהבקר או רשם נתונים (זמני העומס והסרק ידועים) החישוב הוא עומס × זמן + סרק × זמן, בלי התוספת. הספק שנמדד באתר מחליף רק את אומדן המנוע.
4. מדחס אינוורטר: ההספק יורד כמעט ביחס לספיקה, עם הפסדי ממיר של כ-3-5%. מתחת למהירות המינימלית (כ-25% מהספיקה) ההספק לא יורד עוד – הנחה שמרנית.
5. הורדת לחץ: לפי עבודת הדחיסה בלחץ המדחס – כ-7-8% מהחשמל של זמן הדחיסה לכל בר סביב 7-8 בר; פחות כשלחץ המדחס גבוה יותר (כ-5% לכל בר סביב 10 בר). רק מהחשמל של זמן הדחיסה – החלק של הסרק לא תלוי בלחץ.
6. ההשוואה: שני המדחסים באותו גודל ובאותן שעות. לא כולל מחיר רכישה, תחזוקה ודליפות – את הדליפות מחשבים במחשבון עלות הדליפות.

המקורות להשוואת האינוורטר

• משרד האנרגיה האמריקאי (U.S. DOE): Improving Compressed Air System Performance – A Sourcebook for Industry. עקומות ההספק בעומס חלקי לשיטות הבקרה השונות, וצריכת החשמל של מדחס בסרק.
• CAGI (איגוד יצרני האוויר הדחוס האמריקאי): דפי נתוני ביצועים למדחסי מהירות משתנה – הספק הכניסה בכמה נקודות ספיקה.
• ISO 1217, נספח E: שיטת הבדיקה של מדחסים במהירות משתנה.

המקדמים במחשבון הם ערכים טיפוסיים מתוך המקורות האלה. הם לא הנתונים של דגם מסוים. זו הערכה, לא התחייבות לחיסכון. ראו גם את מדחסי הבורג האינוורטר.

סקר מערכת אוויר דחוס

יועץ טכני שלנו יגיע בתיאום, יעבור על חדר המדחסים, הלחצים, הבקרה, הייבוש, הסינון והצנרת, ויגיד לכם מה כדאי לשפר. תכנון ראשוני והצעה – ללא עלות; סקר מערכת – בתיאום.

ארבעת מקורות החיסכון הגדולים

1. דליפות – במערכת לא מתוחזקת הן יכולות להגיע לעשרות אחוזים מהספיקה.
2. לחץ מיותר – כ-7-8% מהחשמל של זמן הדחיסה לכל בר סביב 7-8 בר; פחות כשלחץ המדחס גבוה יותר (כ-5% לכל בר סביב 10 בר). מורידים לחץ עד המינימום שהצרכנים צריכים, ומקטינים מפלי לחץ במסננים ובצנרת.
3. אינוורטר – רק כשהצריכה משתנה, מדחס אינוורטר מצמצם את זמני הסרק. בעומס מלא וקבוע כמעט אין חיסכון. וגם: תקלה בממיר התדר עלולה לעלות יותר מהחיסכון של כמה שנים – צריך לשקלל את זה.
4. בקרה – כשיש כמה מדחסים, בקרה מרכזית מפעילה רק את מה שצריך.